דור מצוין – ראיון עם דור המבול

"אני רוצה להגיד על הפסטיבל, שכיף לקחת חלק. הפסטיבל מאוד מקצועי, מאוד רציני, נלקח ברצינות מלאה. אין לי ספק שזה רק הפסטיבל הראשון. אנחנו מחכים כבר לנגן על הבמה. אני מאוד אוהב שחבר'ה מארגנים דברים עצמאיים ויוצרים יוזמות. תענוג לקחת בזה חלק".

כשהתקשרתי לבר, קיבלה אותי בחום ההמתנה הנעימה שלו. "ומה יקרה ביום שאחרי, האם תרצי בי עוד או שאיעלם?"
"כן, זה אנחנו" מספר בר, תוך כדי שהיה עסוק בנהיגה מהעבודה לחזרה, "לשיר קוראים קלאודיה. ואם את שואלת מה השם של השיר סימן שהיה שווה לשים אותו בהמתנה נעימה.."

"הכל התחיל כשהתחלתי לנגן, ואח שלי, אדר, בעקבותיי" מספר בר על תחילת הדרך. "אנחנו מנגנים יחד כל החיים, ולפני שבע שנים החלטנו לקחת את התחביב לכיוון יותר רציני, והקמנו את דור המבול. במהלך השנים חבר'ה הצטרפו ופרשו. בשלוש שנים האחרונות זה רק אנחנו, כי אנחנו גרעין הלהקה".


למה בחרתם להיות מוזיקאים?

"הכי קיטשי שיש – לא בחרתי בזה. התחום הזה בחר בי. אני ניסיתי להתחמק, כי זה תחום לא קל.
אבל מהרגע שהתחלתי לשמוע ולנגן מוזיקה התמקדתי, והבנתי שזה הדבר שאני אוהב והשקעתי בזה את כל כולי".

מאיפה הגיע השם "דור המבול"?

"בהתחלה התלהבתי כי זה צירוף מילים מגניב. מושג תנ"כי, המשמעות היא הדור שהביא על עצמו את המבול (מהסיפור של נח והתיבה).
בדיעבד הבנתי שהשם ממש מתאים, כי אנחנו דור שחווה המון. אמנם המושג שלילי, אבל אנחנו רואים אותו בכייוון חיובי – אנחנו הדור שיוביל את המבול, ויוביל לשינוי. כי אנחנו דור שהכל בו משתנה מתחת לרגליים, ומאוד מהר. ואנחנו מצליחים לתמרן".

איך הייתם מגדירים את עצמכם מבחינה מוזיקלית ואישית?

"כמעט לא גדלנו על מוזיקה ישראלית. גדלנו על רוק אמריקאי ובריטי, להקות כמו ביפי קליירו, רויאל בלאק.
בארץ אין להקות רוק מודרניות שעושות את המוזיקה שאנחנו אוהבים, וכדי לתמוך בה ולשמוע אותה צריך לטוס לחו"ל.
הרוק פה הוא בעיקר ניינטיז כזה ומאוד old-school.
אז המטרה שלנו היא לעשות "עיברות" לרוק הזה, לעשות לו "עלייה" לארץ. עם נגיעה של "ים תיכוני" בזכות העברית".

"פה בארץ האינדי מאוד פורח" מוסיף. "אבל רוק כמו שאנחנו עושים זה משהו שהוא מאוד חו"לי שאין בארץ. המטרה היא שלא יצטרכו לטוס לחו"ל, ושיהיו הופעת רוק בסגנון שלנו גם בתל אביב.
אנחנו רוצים להיות חלוצים של הז'אנר הזה, שכרגע נמצא בשוליים, שיהיה במיינסטרים. כדי ליצור דור חדש שיגדל על המוזיקה הזו, וככה היא תחזור להיות כמו שהייתה פעם, ולגדולה שלה".

אתם עושים שיתופי פעולה עם אמנים נוספים שעושים רוק מהסוג הזה בארץ?

"זו אחת המטרות שלנו, ואחת הסיבות שבזכותן הגענו לפסטיבל.
לדעתי, אחת מהסיבות שבגללן הסצנה של הרוק בארץ ירדה היא כי יש המון אגו ואנוכיות בתחום הזה. כל אמן מאוד שומר על הקהל שלו לעצמו.
אנחנו דווקא רואים את הסצנה הזו כמשהו שיתופי, הרי אם מישהו שומע אותי הוא כנראה ישמע גם להקה אחרת כמו מרסדס בנד, משינה, אלישע בנאי. אנחנו לא סלקום או אורנג'.
לכן אנחנו כל הזמן מחפשים שיתופי פעולה, הופעות חימום להופעות שלנו, ומשתתפים בפסטיבלים.
אני בעצמי הרמתי פסטיבל רוק עברי בבארבי לפני כמה חודשים, שאיגד הרכבי רוק, פולק-רוק, מטאל, אינדי. באמת כדי ליצור איזה סצנה, שיתופי פעולה ועזרה הדדית".

מה אתם עושים כדי להפיץ את המוזיקה שלכם?

"חוץ מללכת ערומים ברחוב עם ציור של הלהקה אנחנו עושים הכל. כל החיים שלנו חושבים איך לקדם אותה. בעבודה, בחזרה מהעבודה, בזמן הפנוי שלי אני הולך לתלות פוסטרים להופעות, עושים חזרות, לכל שיר עושים קליפ, מעלים לרשת. זה חלק ממחזור החיים שלי, אני באמת חי את זה".

"חוץ מללכת ערומים ברחוב עם ציור של הלהקה אנחנו עושים הכל"
שאר החבר'ה בלהקה גם נכנסים גם ללופ הזה של לקדם אותה?

"תמיד חשבתי, "מה, זו להקת רוק! כולם שותפים ובעניין", אבל מה לעשות, אני ואדר היוצרים העיקריים. השירים הם שלנו, אי אפשר לצפות ממי שלא כתבו אותם להתחבר אליהם כמונו. זה לא עובד ככה. להאמין במוזיקה כשהיא יצירה שלך, זה הרבה יותר קל. החבר'ה מקצועיים מאוד, אבל אני ואדר דואגים לפרסום ולהכל. בקטע הזה הם לקחו צעד אחורה, ומתעסקים בלנגן ובלהופיע. אני ואדר זה הפרונט, זה בא לידי ביטוי גם בקטע של הפרסום וייצוג הלהקה".

אם כבר דיברנו עלייך ועל אדר, על פרסום, אי אפשר שלא לשאול. איך היה ב"דה וויס"?

"וואו. זו המילה. לכאן ולכאן, זו לגמרי טלוויזיה. וזה ריאלטי, אבל זה לא באמת ריאלי. גם מסבירים למתמודדים: "אל תתבאסו, זה כולה מוזיקה, אתם לא מצילים חיים. קחו באיזי, תבואו להינות כי זו חוויה. אל תחשבו מה זה ייתן או לא ייתן לכם". ובאמת זרמנו, וממש נהננו.
כי אפילו בכל אודישן אתה מול 200 איש בקהל. עם הציוד הכי טוב והנגנים הכי טובים, ונותנים הופעה".

"עברנו שם תהליך מגניב" הוא מוסיף, "אם קודם אני הייתי יותר הפרונט ואדר היה יותר הסייד-קיק שלי מבחינת השירה, בזכות דה וויס עכשיו אנחנו שני ליד-סינגרס, בקידמת הבמה".
"אני לא מצפה שעכשיו נהיה הדבר הכי חם בארץ. יהיה מגניב אם כן. אבל באנו בעיקר בשביל החוויה, ולהנות מהדרך".

אמרת שאתם מאוד מחפשים חבר'ה שיהיו שותפים לז'אנר שלכם, יש שם שותפים פונטנציאלים?

"לא היו רוקרים בסגנון שלנו, אבל אני מאמין בוויבים. אם תחפש מישהו שהוא רק מהז'אנר ורק מהסגנון שלך אתה לא תמצא בחיים, כי זה בררני. אז בחנתי לפי הרגשה וחיבור עם בנאדם. אם יש בין אנשים חיבור אישי וכימיה, הוא יקרה גם במוזיקה.
בהשקה של האלבום שלנו בעוד שבוע אנחנו מארחים את אחת המתמודדות. היא בכלל עושה פופ סטייל ריהאנה, אבל עפנו עליה, היא מגניבה ומוכשרת והיה לנו וויבים טובים איתה. כל אחד יצא מהאזור הבטוח שלו ויצא משהו מגניב. מי יודע, אולי זו התחלה של שיתוף פעולה".

חשבתם לשיר שיר מקורי באודישן של דה וויס?

"היינו מתים לשיר שיר מקורי אבל אלו חוקי הפורמט (צוחק). אנחנו מאוד מאמינים במקורי אבל מה לעשות, זו תוכנית ריאלטי של קאברים וזה הקטע. בדרך כלל קאברים זה לא משהו שאנחנו עושים".

שאלה אחרונה בנושא..

למה אחרונה? תשאלי!

אבל הייתם להקה עוד הרבה לפני דה וויס.

"כן, שבע שנים אנחנו להקה. עשינו קליפים, אלבום, כל כך הרבה דברים, ובסוף, פאקינג פרק אחד, תשע דקות בפריים טיים ועשינו לעצמנו יותר פרסום משבע שנים שהיו לפני. זה טלוויזיה. לטוב ולרע, כן? הרבה יכירו אותנו בתור האלה מהריאלטי אבל אני סבבה ושלם עם זה".
"הפסטיבל הזה הוא פסטיבל אינדי" מוסיף בנושא, "אנחנו הכי אינדי שיש, הכי 'אינדיפנדס' (עצמאיים). עושים הכל לבד. קליפים, שירים, גם לבוש. טלוויזיה זו אחלה מקפצה ואנחנו רוצים להנות ממנה. אבל מה יהיה יהיה, אין שליטה על זה. ואנחנו נהנים מהדרך".

טוב, גם בלי לדעת ענית לי על השאלה.. בשביל מה או בשביל מי עושים את המוזיקה?

"קודם כל בשביל עצמנו. זה משהו שבוער בנו ואנחנו לא יכולים לא לעשות, ולכן עושים מוזיקה שאנחנו נאהב. ברגע שיצרנו מוצר שאנחנו מאמינים בו, עושים כדי לרצות את הקהל האוהב והתומך שלנו, וגם את הקהל של הרוק. כדי להראות להם שיש כאן, בשבילם, מוזיקה שהם אוהבים, שיש כאן סצנה".

יש לכם קהל קבוע?

"האמת שכן, קוראים להם "צבא האמת של דור המבול". כמו צבא האמת של שי חי כזה. הם בערך בגיל של המעריצים של שי חי (צוחק). הם הולכים איתנו לכל ההופעות. יש לנו קבוצת וואטסאפ איתם, וקבוצה של מאה איש בפייסבוק. אנחנו מתייעצים איתם, מראים להם קליפים לפני כולם. חלק גם משחקים בקליפים, ועוזרים במה שצריך. הם ממש משפחה, זו חברות, מעבר לקהל שרק מגיע להופעות".

איך הדבר הזה נבנה? לא נשמע כמו משהו שקורה לכל להקה.

"אנחנו חיים ונושמים את זה ומבינים שאף אחד לא יהיה איתנו אם לא ניתן את הכל ונהיה מיליון אחוז ו..
יש מצב אני חוזר אלייך עוד חצי דקה? מגיע אליי שוטר. דקה וחצי חוזר אלייך".

אז עברו כמה דקות וכבר התחלתי לחשוש שגרמתי בעקיפין לכך שבר קיבל דוח.. חיכיתי קצת והנה הגיע הטלפון מבר.

"סורי, יצאתי בזול. כמעט חטפתי דוח אבל התחמקתי מזה".
וככה, חברים, משיגים אייטם לכתבה!
המשכנו.

איפה הופעתם? הופעות שממש זכורות לך

"יש גם לטוב וגם לרע.
– לפני שנה וקצת חיממנו את סטטיק ובנאל בפסטיבל בשוהם. היו 17 אלף איש בקהל, הכי הרבה אנשים שהופעתי מולם. כל הקהל חיכה להם, וסטטיק ובנאל אמרו "אם תתנהגו יפה נבוא", אז כל ההופעה הקהל שר איתנו את השירים וזרם.
– הייתה הופעה מרגשת בבארבי לפני שנה במסגרת הפסטיבל שאירגנו. אמרתי לעצמי שלא מעניין אותי, אני לא מחכה שאהיה מפורסם. עכשיו אני רוצה בארבי. אז הרמתי שם פסטיבל. היה מדהים ומרגש.
היו גם הופעות הזייה.
– הופענו במלון בזיכרון יעקב, היו 40 אנשים מבוגרים בקהל, לא רוצה להגיד אבל חושב שהם מעל 60. עשינו התערבות בלהקה, מתי הם הולכים. אבל אז הסתבר שהם עפו על המוזיקה! התחילו לשיר את השירים, ודווקא את השירים הכי כבדים הם הכי אהבו. היה מטורף, מצחיק מאוד.
בגדול, מגיעים להופעה ואי אפשר לדעת מה נקבל.."

חשבתם גם על הופעות בחו"ל, ולהתפתח לכיוון?

"זה החלום, להגיע לבמות האלה. אנחנו טסים כל שנה לפסטיבלים בחו"ל כדי לשאוב השראה. מי יודע, אולי קיץ הבא נעשה טור באירופה, סבב ברים כזה, להתחלה.
בכל מקרה, לפני הבמות הגדולות, אנחנו רוצים קודם להצליח בארץ. וגם צריכים ליצור שירים באנגלית (וממש בקרוב נעבוד על זה). אבל אני מאמין שכל עוד אנחנו בארץ, כדאי לשיר בעברית".

דור המבול. עובדים גם על חומרים באנגלית.
ודבר אחרון, כשחקרתי וקראתי ראיונות איתכם, היה מאתגר למצוא שאלות שלא שאלו אתכם. יש משהו שלא יודעים עליכם?

"האמת שזו שאלה קשה, כי אנחנו באמת לא מסתירים כלום. אבל אם כבר, הנה כמה עובדות:
– אחרי דה וויס, מישהי שלחה לי הודעה. כתבה לי שאני חתיך ושאנחנו מוכשרים. עד כאן, הכל טוב ויפה. עד שהיא אמרה שאני חסר ביטחון, שהורדתי מעצמי, שאני לא מאמין בעצמי. אמרתי לה שהכל בסדר ואין לה מה לדאוג, לא חסר לי ביטחון. ועדיין, היא לא הרפתה! ממש עשתה לי נאום על זה שאין לי ביטחון ואני חייב לפתח את עצמי כדי שיהיה לי ביטחון. הבנתי שאני בעצם ניצב בסיפור הזה, אז התחלתי להקשיב לה.
– בפעם אחרת, בחור מוזר הציע לנו להופיע אצלו בניו-זילנד. התחלנו לברר ולתכנן ובסוף גילינו שזה איזה קריפ שגם התחיל עם חברה שלי.
בקיצור, כל הזויים עלינו..
– יש לנו כינוי, המהבולים, כמו אהבלים כזה. אחד מחברי הלהקה ניסה להגיד דור המבול ואמר דור המהבול, ומאז זה הכינוי שלנו.
– אנשים לא יודעים שעשיתי פעם "חולצה אפורה" ל"לירן חולצה אפורה". ולא רק זה, הבאנו אותו להצטלם לקליפ שלנו. כשראינו שיש לנו חמש דקות, התחלנו לנגן ושרנו את "יש לך", ואז הוא התחיל לשיר איתי! הדבר הכי מצחיק שקרה לי בחיים. היה שווה כל רגע.
– כמעט חטפתי דוח באמצע ראיון.. (צוחק)

משהו לסיום? אם יש לך מה להוסיף?

"אני רוצה להגיד על הפסטיבל, שכיף לקחת חלק. הפסטיבל מאוד מקצועי, מאוד רציני, נלקח ברצינות מלאה. אין לי ספק שזה רק הפסטיבל הראשון. אנחנו מחכים כבר לנגן על הבמה. אני מאוד אוהב שחבר'ה מארגנים דברים עצמאיים ויוצרים יוזמות. תענוג לקחת בזה חלק".

לא יודעת מה איתכם, אני כבר מחכה לראות אותם על הבמה בפסטיבל! ולא רק בדה וויס..

דור המבול ברשתות החברתיות