אור הירח – ראיון עם Moonshine

מאת: גל גביש

את קורל ואושרי מלהקת Moonshine (אושרי ביטון, קורל אולו, עומר קורצ'י, עומר יחיא, דוד פרידר), תפסתי באמצע החזרות. "אנחנו בדיוק עובדים על השיר שלנו, Come back home, כדי לשדרג אותו" מספר לי אושרי, ומיד לאחר מכן הם משמיעים לי את הפזמון.

הלהקה הוקמה בסוף שנת הלימודים שלהם ב"רימון", בשנת 2018.
"כתבתי המון שירים ומאוד רציתי להקים פרויקט כדי להלחין אותם" מספר אושרי, "אז בחופש הגדול, איך שנגמר רימון, התחלנו חזרות.
דבר הוביל להופעה, הופעה הובילה להקלטות. ואנחנו כבר שנה ביחד".

על מה השירים בדרך כלל?

קורל: "רוב השירים הם על אהבה, על מערכות יחסים שאושרי או חברים שלו היו בתוכם. בדרך כלל על סיפורים שהוא שומע, על חוויות שהצטברו, וגם על פרידות".

אושרי: "אנחנו מאוד משתדלים שהשירים לא יהיו בנאליים. כלומר, להסתכל ולדבר על כל הצדדים של מערכת היחסים. לאו דווקא לשיר על המובן מאליו, על אהבה בין בני הזוג, אלא ממש על כל המורכבויות של מערכת היחסים וכל צד שיכול להיות בה. אז כל שיר הוא קצת שונה, למרות שהנושא הגדול הוא דומה".

"יש גם שירים בנושאים אחרים", אושרי מוסיף, "לדוגמה השיר 'כביש 90' שהוא על השירות שלי בצבא, כחובש".

ולמה דווקא מונשיין?

אושרי: "חיפשנו שם המון זמן, ובסוף ידידה הציעה MOONSHINE. חיפשנו משהו שגם מצלצל טוב בעברית וגם שיהיה לו קשר למוזיקה שאנחנו עושים. זה גם שם רומנטי. MOONSHINE זה אלכוהול לא חוקי בדרום ארצות הברית, ואנחנו מאוד מושפעים מהפולק ומהקאנטרי".

אם כבר דיברנו על סגנון המוזיקה שלכם, יש אמנים שאתם מעריכים ולוקחים מהם השראה?

"בכתיבה אושרי לוקח השראה מלאונרד כהן ומבוב דילן. יש המון השפעה מג'וני קאש ומפול סיימון, בעיקר s'60 וs'70. אנחנו קצת יותר פופ-ים מהאמנים האלה ובכל זאת משתדלים לשמור על סטנדרט דומה".

 

צילום: עידן דמארי

איך הייתה ההופעה הראשונה שלכם?

אושרי: "הפעם הראשונה שהופענו הייתה במרפסת של חבר בפלורנטין. עזרתי לארגן את הערב הזה. באותו היום להקה של חברים היו אמורים להופיע בהודנא בתל אביב ואחד מהם היה חולה, אז החלפנו אותם. כך יצא שבאותו יום עשינו עוד הופעה, ישר אחרי. שעה אחרי שעה. הופעה ראשונה זו אופוריה כזו. ממש התרגשנו, והיה ממש כיף".

ועכשיו לשאלה קצת עמוקה. מה המשמעות של מוזיקה מבחינתכם?

קורל: "אני לא יודעת מה אפשר לעשות אחרת (אם לא מוזיקה). אין שום דבר אחר שהייתי רוצה לעשות. כל אחד מתחבר למוזיקה בצורה שונה אבל דומה, מוזיקה נותנת לכל אחד תחושה שונה. כל שיר מדבר על נושא שעברת בחיים או על תקופה או על זמן קצת אחר. אז מוזיקה בעצם נותנת לך מקום לפרוק, לשחרר".

אושרי: "כמאזין וכנגן וככותב, זה ממש מגדיר אותנו. כמאזין המוזיקה מעצבת אותנו וכנגנים היא ממש מגדירה אותנו. היומיום שלנו הוא סביב זה, וזו גם הסיבה שאני גר איפה שאני גר. כל מה שאני עושה בחיי הוא בגלל ובשביל זה. כי זה פשוט מגדיר אותי"

הלהקה היא משהו שהפך לעסק?

"וואלה הוצאתי עוסק פטור", אושרי אומר, "אבל אני גם מוכר מלבי ביום".. מוסיף וצוחק.

"שמעי, אנחנו מופיעים הרבה אבל כל הכסף הולך ללהקה. זה המון. זה ציוד ותקליטים והקלטות, וכל מה שצריך. אם זה עסק אנחנו משתדלים להתייחס לזה כאל עסק אבל גם זוכרים שמדובר יותר בסטארטאפ מאשר עסק".

אז יש גם קושי בין כל מה שאתם עושים?

"יש רק קושי!" (צוחקים)

רק קושי? באמת?

"זה כן מתגמל מה שאנחנו עושים, אבל לפעמים התגמול מגיע בטווח הארוך. כלומר, אם היום הופעת באיזה חור, יכול להיות שעוד חצי שנה תרגיש את האפקט שזה עשה. זה יקרה כשמישהו יתקשר מהחור הזה ויגיד לי, 'וואי ראיתי אתכם מופיעים שם. בואו להופיע אצלי'. ככה תיפתח איזושהי דלת והזדמנות אחרת".

"כמובן שאין תרגום כספי ולכולנו יש עבודות יום", מוסיף אושרי, "ועם זאת, מנסים לעשות שתי חזרות בשבוע, וארבע הופעות בחודש. זה קצת סיר לחץ. אבל אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני. מסתכלים קדימה וממשיכים לעבוד קשה".

קורל: "בסופו של דבר אנחנו מופיעים וזה נותן תחושה טובה, גם לשיר ולהשמיע את המוזיקה שלך. אנחנו בונים את עצמנו, ועושים מוזיקה תוך כדי, בעצם. פשוט כיף".

 

צילום: מור אלנקווה

איפה הכי נהניתם להופיע?

"הופענו בפסטיבל סולם יעקב לא מזמן, לפני משהו כמו חודשיים, על הבמה הראשית. היה ממש חם, איזה 42 מעלות (צוחקת). הופענו בבר גיורא, ובכליל, ששם יש אווירה מיוחדת. יישוב ללא חשמל. הופענו גם בספינה שהייתה מיצג במידברן. ספינה מעץ שהיא גם ניידת, היא מטורפת. זו הייתה חוויה ממש מגניבה".

"כפי שאפשר להבין, אנחנו לא פוסלים ולא פסלנו אף מקום", אושרי מוסיף. "יצא לנו להופיע בהמון מקומות וזה דווקא נחמד. כי ככה ממש טיילנו וראינו את רוב הארץ. ההופעות מחוץ לתל אביב הן הכי כיפיות".

מי הקהל שמגיע? קבועים או חדשים?

"לרוב אנחנו מופיעים במקומות עם קהל חדש", הם מספרים, "אנחנו לא מוכרים יותר מידי כרטיסים".

קורל: "אנחנו מפרסמים ומביאים חברים וחברים של חברים. ובכל פעם כשאנחנו מגיעים לאנשים הם פשוט עוקבים אחרינו וכן מוסיפים אותנו לפייסבוק".

אושרי: "רואים אחרי כל הופעה את העוקבים, שעולים לאט לאט. ובסוף מגיעים גם לעוקבים ולאנשים שאין איתם חברים משותפים. זו ממש עבודת שטח"

אז איפה נוכל לראות אתכם בעתיד?

בחודש הקרוב-

20.7 – סינקופה בר, חיפה
27.7 – הודנא, פלורנטין, ת"א
24.8 – פסטיבל Let Them Indie, מתחם המכולות, רמת-גן
אוגוסט- אוזן בר- הופעה אקוסטית בליין שנקרא "indie bar"
בספטמבר יש מופע השקה מאוד גדול של אלבום הep, שכולל ארבעה שירים.

שאלה אחרונה 🙂
מה אתם ממליצים למי שרוצים להקים להקה?

-לבוא עם קונספט מאוד מגובש, לדעת מה הסגנון שרוצים להתמקד בו

-להגיע עם 12 שירים לפחות, מוכנים מההתחלה ועד הסוף.

-לזכור ולדעת שברגע זה, מפסיקים להיות נגנים/ כותבים/ זמרים, והופכים להיות מנהלים. -צריך לדעת לסגור הופעות, ולדאוג שכולם יהיו מרוצים. אם אין שירים ואז אין הופעות, אין טעם לבוא לחזרות. ללהקות צריך להיות טעם שלא מתורגם כספית אלא מתורגם בהנאה של כולם.

-להכיר אנשים טובים ולהיעזר בחברים שאוהבים. תמיד יהיה צלם בחבורה, עורך. כל דבר שאפשר להיעזר בו תיעזר

-בגדול, אם מגיעים לזה סגורים על עצמכם, זה אפשרי לגמרי.

ליצור מוזיקה, כך התברר לי מהריאיון, זה לא עניין של מה בכך. אמנם לא פשוט, צריך לנהל ולהיות עם ראש על הכתפיים בהרבה מובנים. אבל אם יש לך את הרצון והאור בעיניים, הכל אפשרי.